'האופרה הקלה של הנגב', הקרויה 'לוגון' (The Light Opera Group of the Negev), ממלאה צורך ומשבצת תרבותית בנגב והיא מקור של גאווה לאנשי באר-שבע. הראיה: דוברי האנגלית בנגב לא מחמיצים שום הצגה של 'לוגון'. הלהקה קולטת לתוכה כל הזמן אנשים מוכשרים בני כל הגילים, הדתות והמעמדות, ויצאו לה מוניטין בזכות הרוח הטובה השוררת בתוכה ושאותה היא מקרינה גם החוצה – רוח של התלהבות, שיתוף פעולה ואווירה כמו-משפחתית.

'לוגון' התחילה להעלות מחזמרים באנגלית לפני 25 שנים. במשך 15 השנים הראשונות היא העלתה באיקר אופרטות מאת גילברט וסאליבאן, ואילו בשנים האחרונות היא הציגה 'מחזמרי-ברודוויי'. 'לוגון' היא להקה של שחקנים-זמרים חובבים, אבל על הצגותיה נאמר שהן "תוססות ורעננות כאילו היתה זו להקה של מקצוענים". התפאורה והתלבושות בהצגות הת תמיד מקוריות. אנשי-תיאטרון שזהו מקצועם הם הבמאי (בשנים האחרונות הבמאית), המנהל המוסיקאלי, ומעצב(ת) התלבושות והבמה.

מאז ייסודה הרנינה הלהקה את לבותיהם של אנשי הנגב, בעיקר דוברי האנגלית, אך לא רק אותם (תמיד יש כתוביות בעברית למעלה, כך שהן לא מפריעות). אבל לא רק הנגב מתענג כל שנה על מחזמר חדש של 'לוגון' - אחרי באר-שבע מעלה הלהקה את הצגותיה באולמות-תיאטרון בירושלים, תל-אביב, חיפה, נתניה וכפר-סבא.

תולדותיה של 'לוגון' שזורות באוניברסיטת בן-גוריון ובית-הספר לרפואה שלה ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי 'סורוקה'. מרצים, רופאים ועובדים במוסדות אלה יש

להם ייצוג נכבד בסגל השחקנים-הזמרים ובצוות עובדי-הבמה של 'לוגון'. ד"ר אדוארד שפיץ, רופא מומחה למחלות אלרגיות ב'סורוקה' ובבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה, ייסד את 'לוגון' יחד עם החלילנית שרונה תל-אורן בשנת 1980. אד זוכר שבעשור השנים 1970-1980 לא היתה הרבה "תרבות" בנגב. ה'סינפונייטה' ו'תיאטרון באר-שבע' היו בני פחות מעשר שנים - "צעירים" המחפשים את דרכם ואת קהליהם. אשר לאופרות ואופרטות ומחזמרים בארץ בכלל – האופרה הישראלית שבקה אז חיים, ומה שיותר חשוב - במדינת ישראל כולה לא היו אז להקות המעלות אופרטות ומחזמרים. 'לוגון' היתה הראשונה שעשתה זאת.

בעת שאד ואשתו שילה וילדיהם השתקעו בעומר, בשנת 1977, נולד הרעיון. הוא הלך וקרם עור וגידים, וב-1981 העלתה 'האופרה הקלה של הנגב' את הצגתה הראשונה - 'Trial by Jury' מאת גילברט וסאליבאן. אד היה אז השופט, תפקיד שתמיד רצה לעשותו מאז גילם את תפקיד דובר חבר המושבעים במחזה זה בעודו סטודנט באוניברסיטה באמריקה. לאחר מכן שר אד תפקידים בעוד הרבה מחזמרים שהעלתה 'לוגון'. והנה, כבר במחזמר הראשון, 12 מ-30 חברי המקהלה וכמה מבעלי התפקידים היותר מרכזיים היו קשורים לאוניברסיטת בן-גוריון. במשך השנים הרבה חברי סגל האוניברסיטה, סטודנטים לתארים ראשון ושני, דוקטורנטים וסטודנטים מחו"ל לקחו חלק בהצגות. בהצגה האחרונה, 'נשקיני, קייט', שהוצגה תשע פעמים בחודשים פברואר-מארס השנה לפני אולמות מלאים, מתוך 40 המשתתפים 14 היו אנשי אוניברסיטת בן-גוריון ובית-הספר לרפואה שלה - פרופסורים

מרצים, מורים, טכנאים, אנשי הסגל המינהלי, וסטודנטים. בין המשתתפים: פרופסור אמריטוס פול הר, מן המחלקה למדעי ההתנהגות (המלביש של השחקן הראשי); פרופ' מייק קווסטל, רופא וחוקר בתחום האיזוטופים, מן המרכז הרפואי 'סורוקה' (חבר המקהלה); ד"ר ימימה אושר, ממדעי ההתנהגות (היתה המשרתת של קייט); שרה פיין-מלצר, מורה בכירה במחלקה לאנגלית כשפה זרה ואחראית על הוראת לשונות זרות בפקולטה למדעי הרוח והחברה, היתה קייט; פנחס זיו, ספרן מומחה בספריית ארן (חבר המקהלה); ג'ודי פרנק, מן האגף למיחשוב ומערכות מידע (האחראית על אביזרי הבמה); וד"ר אד שפיץ הבלתי-נלאה.

ההצגה הראשונה, בשנת 1980, היתה הצלחה, ובעקבותיה העלתה 'לוגון' עוד אופרטות קלות של גילברט וסאליבאן, עד שבשנת 1996 הציגה הלהקה מחזמר-ברודוויי ראשון - 'כנר על הגג', ושנה אחר-כך העלתה את 'אוקלהומה'. ב-2006 תציג 'לוגון' את מחזמר-ברודוויי העשירי שלה. עדיין לא הוחלט איזה מחזמר יוצג.

הצגותיה של 'לוגון' זכו תמיד לביקורות טובות בעיתונים שונים, ביניהם 'ג'רוזלם פוסט', עד שבשנה שעברה החליטו עורכי העיתון הזה לא לפרסם עוד ביקורות על להקות חובבים, "בגלל תלונות של להקות שונות שטענו שקופחו". מקס שטרן, המבקר המוסיקאלי של 'ג'רוזלם פוסט', תיאר את המחזמר 'אני אוקלי אשת לפידות', שהוצג לפני שנה, במילים הבאות: "זוהי הפקה שיש בה הרבה לב, חמימות ועליצות. כל סצינה, כל ריקוד, כל שיר נבנו ובוצעו בקפידה על-ידי חברי הלהקה. כשירד המשך על ההצגה המרנינה הזאת הסתיימו השירים, אבל המנגינה נמשכת".